נגישות אתרים לפי החוק: מה בעל עסק צריך לדעת

נגישות אתרים פירושה שאנשים עם מוגבלות יכולים להשתמש באתר: מי שמשתמש בקורא מסך כי הוא עיוור, מי שגולש רק במקלדת כי הוא לא יכול להפעיל עכבר, מי שרואה מעט ומגדיל את הטקסט, מי שלא שומע את הסרטון. מדובר בחלק גדול מהציבור, וגם במבוגרים רבים שלא מגדירים את עצמם כבעלי מוגבלות.

בישראל זה גם עניין משפטי. בעלי עסקים שומעים על תביעות ועל "חובת נגישות", ולא תמיד ברור להם מה בדיוק נדרש. ננסה לעשות סדר.

מה החוק בישראל אומר על נגישות אתרים

הבסיס הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998. מכוחו הותקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013, שכוללות הוראות לגבי שירותים שניתנים דרך האינטרנט.

בגדול, התקנות קובעות שמי שנותן שירות לציבור, ובכלל זה שירות או מידע באתר, צריך להנגיש אותו. הן מפנות לתקן הישראלי ת״י 5568, ודורשות עמידה ברמה AA. יש בתקנות גם פטורים, הקלות והוראות מיוחדות למקרים מסוימים, למשל לפי סוג הגוף או סוג התוכן. אם אתם חושבים שאחד מהם חל עליכם, זו בדיוק נקודה לבדוק עם עורך דין ולא להניח.

הגוף הממשלתי שאחראי על התחום הוא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. מידע רשמי ועדכני מפורסם באתר הממשלתי gov.il, בעמודי הנציבות.

מה זה ת״י 5568 ומה הקשר ל־WCAG

ת״י 5568 הוא תקן ישראלי לנגישות תכנים באינטרנט, והוא מבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG 2.0 שמפרסם ארגון W3C. ההנחיות מחולקות לשלוש רמות: A, AA ו־AAA. הדרישה בישראל היא רמה AA, שכוללת גם את כל הדרישות של רמה A.

ההנחיות בנויות סביב ארבעה עקרונות. תוכן צריך להיות:

• ניתן לתפיסה: למשל טקסט חלופי לתמונות וכתוביות לסרטונים.
• ניתן להפעלה: למשל אפשרות לנווט ולהפעיל הכול במקלדת.
• מובן: למשל שפה מוגדרת, תפריטים עקביים והודעות שגיאה ברורות.
• עמיד: קוד תקין שטכנולוגיות מסייעות, כמו קוראי מסך, יכולות לפרש.

מאז פורסמו גרסאות חדשות יותר של ההנחיות, WCAG 2.1 ו־2.2, שמוסיפות דרישות, בעיקר למובייל ולמשתמשים עם מוגבלויות קוגניטיביות. עבודה לפיהן לא פוגעת בעמידה בגרסה 2.0 ולרוב רק משפרת את האתר. את ההנחיות עצמן ומדריכים רשמיים תמצאו באתר W3C WAI.

הצהרת נגישות: מה צריך לכלול

אתר שחלה עליו חובת הנגישות צריך לכלול הצהרת נגישות: עמוד שמתאר את מצב הנגישות באתר. זה לא טקסט שיווקי, וגם לא תבנית שמעתיקים מאתר אחר. ההצהרה צריכה לשקף את האתר שלכם בפועל. בדרך כלל היא כוללת:

• לפי איזה תקן ובאיזו רמה הונגש האתר.
• מה הונגש, ואילו חלקים עדיין לא נגישים או נגישים חלקית, אם יש כאלה.
• פרטי קשר לפניות בנושא נגישות: שם, טלפון ומייל של מי שמטפל בזה.
• תאריך העדכון האחרון של ההצהרה.

קישור להצהרה צריך להיות זמין מכל עמוד, בדרך כלל בתחתית. ומי שמשאיר מספר טלפון לפניות נגישות צריך לוודא שמישהו באמת עונה בו.

למה תוסף נגישות לבד לא מספיק

רבים מתקינים "תוסף נגישות", הכפתור עם האייקון שפותח תפריט של הגדלת טקסט, ניגודיות וכדומה, ומניחים שהאתר נגיש. זו טעות נפוצה ויקרה.

תוסף כזה הוא שכבה שיושבת מעל האתר. הוא יכול לעזור לחלק מהמשתמשים, למשל למי שרוצה טקסט גדול יותר. אבל הוא לא יכול לתקן את מה שנמצא בתוך הקוד:

• הוא לא יודע מה מופיע בתמונה, ולכן לא יכול לכתוב לה טקסט חלופי משמעותי.
• הוא לא הופך תפריט שנבנה בלי תמיכה במקלדת לתפריט שאפשר להפעיל במקלדת.
• הוא לא מתקן מבנה כותרות שגוי, טופס בלי תוויות או כפתור בלי שם.
• משתמשי קורא מסך עובדים עם הכלים שלהם, ולא צריכים תפריט נוסף. תוסף לא מוצלח עלול אפילו להפריע להם.

רשימת בדיקה מעשית לנגישות אתר

את רוב הבדיקות הבסיסיות אפשר לעשות בעצמכם, בלי כלים מיוחדים:

1. מקלדת בלבד. עזבו את העכבר ונווטו באתר עם מקש Tab. אפשר להגיע לכל קישור, כפתור ושדה? רואים איפה נמצא הפוקוס?
2. טקסט חלופי. לכל תמונה שמעבירה מידע יש תיאור. תמונות קישוטיות מסומנות כך שקורא המסך ידלג עליהן.
3. ניגודיות. טקסט רגיל צריך יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 מול הרקע, וטקסט גדול לפחות 3:1. אפור בהיר על לבן הוא הכשל הקלאסי.
4. הגדלה. הגדילו את התצוגה בדפדפן ל־200%. התוכן עדיין קריא, ושום דבר לא נחתך?
5. מבנה כותרות. כותרת ראשית אחת לעמוד, וכותרות משנה לפי סדר הגיוני, לא לפי גודל הפונט שרציתם.
6. קישורים וכפתורים עם טקסט ברור. "לחצו כאן" לא אומר כלום מחוץ להקשר. כפתור עם אייקון בלבד, כמו כפתור וואטסאפ, צריך תווית טקסטואלית נסתרת.
7. לא להסתמך על צבע בלבד כדי להעביר מידע, למשל שדה חובה שמסומן רק באדום.
8. וידאו ושמע עם כתוביות, ובלי ניגון אוטומטי עם קול.
9. מסמכים להורדה, כמו קבצי PDF, צריכים גם הם להיות נגישים, או שיהיה להם חלופה נגישה.

כלי בדיקה אוטומטיים עוזרים לאתר חלק מהבעיות, אבל לא את כולן. בדיקה ידנית, ובאתרים מורכבים גם בדיקה של יועץ נגישות מקצועי, משלימה את התמונה.

איך לשלב נגישות כבר בבניית האתר

הדרך הזולה והפשוטה ביותר לאתר נגיש היא לתכנן אותו כך מההתחלה. תיקון בדיעבד של אתר שנבנה בלי מחשבה על נגישות לוקח הרבה יותר עבודה. אם אתם לפני בניית אתר, הוסיפו את זה לרשימה שלכם יחד עם שאר הדברים שבמאמר מה להכין לפני שבונים אתר, ושאלו את מי שבונה מה בדיוק הוא עושה בנושא.

כשאנחנו בונים אתר תדמית, הנגישות היא חלק מהבנייה: מבנה כותרות תקין, ניווט מלא במקלדת, תוויות לכפתורים, ניגודיות שנבדקת והצהרת נגישות. הצהרת הנגישות נכתבת לפי מה שנעשה בפועל באתר. פירוט בשירותים שלנו. ונגישות היא רק אחד המסמכים והדרישות באתר עסקי, לצד מדיניות פרטיות, תקנון ועוגיות.